כאבים
"לא הרבה אנשים מתים מכאב אבל הרבה אנשים מתים עם כאב והרבה יותר אנשים חיים עם כאב"
כל אחד חווה סוגים שונים של כאב, בתקופות שונות בחיים ומסיבות שונות. כאב הוא תחושה סובייקטיבית, והוא מושפע מהחוויות ומהתגובות שלך לכאב, ואפילו ממצב הרוח שלך. לדוגמה, בימים שבהם אתה מדוכדך, אולי תבחין בכאב יותר מאשר בימים שבהם אתה שמח. הכאב הוא הדרך של הגוף להזהיר אותך שמשהו לא תקין וכי דרושה תשומת לבך. לפעמים הכאב אינו רק תמרור אזהרה, והוא מהווה בעיה בפני עצמה הדורשת טיפול. כאב יכול להיות – צורב, שורף, דוקר, חד, עמום, מציק, מכאיב, עובר תוך מספר שניות, או ממשיך שעות, ימים, שבועות ולפעמים חודשים.
תסמונות כאב
כאב גב תחתון בלתי סגולי ותסמונת כאב מיופציאלי - Non specific lower back pain and myofascial pain syndrome תסמונת הכאב האזורית המורכבת - Complex regional pain syndrome תסמונות כאב כרוני וסוכרת - Chronic pain syndromes and diabetes תסמונת כאב פטלופמורלי - Patellofemoral pain syndrome תסמונת התעלה הטרסלית - אבחנה וטיפול - Tarsal tunnel syndrome - diagnosis and treatment
כאב גב
כאב גב תחתון הוא הסיבה השכיחה ביותר להיעדרות ממושכת מהעבודה וסיבה שכיחה למדי לביקור אצל רופא המשפחה. 85 עד 90 אחוזים מהמקרים של כאב גב תחתון מוגדרים כ'כאב גב תחתון לא ספציפי' (Nonspecific lower back pain), כלומר, לא ניתן לאמת את סיבת הכאב בבדיקות דימות או בבדיקות עזר אחרות. מחקרים רבים בנושא כאב גב תחתון לא ספציפי לא הניבו הסכמה לגבי הגורמים לכאב זה. רוב המחקרים מתייחסים לבעיות בעמוד השדרה עצמו, חלק מתייחסים לבעיות במפרקי האגן, ומעט מתייחסים לאפשרות שמדובר בכאב שמקורו ברקמה הרכה. כאב מיופציאלי (Myofascial pain) נחקר במהלך השנים, אך העולם הרפואי אינו מקשר עדיין בין תסמונת זו לכאבי גב. ייתכן שחלק גדול מכאבים אלו מקורם ברקמות רכות, שלא ניתן לראותן או לאבחנן באמצעי דימות. קיימים מוקדים רבים ברקמות הרכות, המהווים מקור לכאב והמסוגלים להקרין לאורך כל הגפה העליונה או התחתונה.[1] אבחון מנגנון כזה כמעט לא מתאפשר באמצעי דימות או בדיקות הולכה (EMG, Electromyography). קיימות שתי דרכים לבדיקת מוקדים אלו: גירוי המוקדים בחומר מגרה, כגון הזרקת סודיום כלוריד בריכוז היפרטוני (Hypertonic), כשם שנעשו במחקרים של קלגרן[1] ובדיקת הופעת פיזור הכאב המוקרן ניסיון לשכח את הכאב המוקרן על ידי פעולה ישירה על מקור הכאב, כגון הזרקה של חומר מאלחש לאותם מוקדים על מנת להבין נושא זה יש להבין את הגורמים לכאב ממושך הנובע מתוך רקמות רכות, את פזיולוגית "נקודות ההדק" (Trigger points) ותרומתה של הפציה (Fascia) לגרימת כאב מוקרן וממושך. כמו כן יש להבין כיצד ניתן לאתר מוקדים אלה בבדיקה הגופנית וכיצד ניתן לטפל באותם מוקדי כאב ובגורמים המביאים להתפתחותם.
תסמונת הכאב האזורית המורכבת
מוכרת מימי מלחמת האזרחים האמריקאית, עת נקראה קוזלגיה (Causalgia), שם שנבחר כדי לתאר שריפה וכאבים לאחר פציעה. מאז, שם התסמונת שונה מספר פעמים. Bonica טבע את המונח החזר סימפתטי דיסטרופי (Reflex Sympathetic Dystrophy, RSD) ב-1953. קבוצת מומחים קבעה את שינוי השם ב-1993 לתסמונת כאב אזורי מורכב. עם זאת רבים מהרופאים עדיין נוהגים להשתמש במונח החזר סימפתטי דיסטרופי. תסמונת הכאב האזורית המורכבת מאופיינת באירועי כאב מתפרץ בעצמה רבה, השונים באופיים מכאבים בעלי אופי קבוע. כאב נוירופתי, נויראלגיה (נוירו=עצב, אלגיה=כאב), מהווה את אחת מבעיות הכאב הקשות שאיתן מתמודדת הרפואה בכלל, ורפואת הכאב בפרט. בין הגורמים לתסמונת הכאב האזורית המורכבת ניתן למנות מחלות סרטן, טיפולים כימותרפיים והקרנות, מחלות זיהומיות, מחלות של חילוף חומרים, חומרים רעילים, ניתוחים וכן פגיעות בשל חבלה או תאונות. הטיפול בתסמונת הוא ארוך טווח ומותאם לחולה, ומורכב מטיפול תרופתי, טיפולים גופניים ונפשיים, ולעתים כולל גם התערבות ניתוחית. אטיולוגיה תסמונת הכאב האזורית המורכבת יכולה להיגרם על-ידי מספר מצבי מחלה: מחלות סרטן עשויות לגרום לפגיעה עצבית דרך מסת הגידול הלוחצת או חודרת לעצבים ולמוח, ואף דרך הטיפול במחלה על-ידי הקרנות וכימותרפיה, שיש ביכולתן לפגוע בעצב מחלות זיהומיות, כגון שלבקת חוגרת הרפטית (Herpes Zoster, Shingles) יכולות לפגוע בתאי העצב ולהורגם מחלות של חילוף חומרים, כגון סוכרת שגורמת לפגיעה בכלי הדם הקטנים המספקים דם לעצבים, ומשנית לכך נגרם מוות של תאי עצב חומרים רעילים, כגון עופרת, אך גם אלכוהול, גורמים לנזקים שונים ביניהם גם הרס של עצבי תחושה וכאב בנוסף, קיים כאב עצבי לאחר ניתוחים (ובמיוחד ניתוחי דופן בית החזה), וכן פגיעה בשל חבלה או תאונות או לאחר ניתוחים אחרים לא נמצא קשר בין עוצמת התסמונת, מרגע שהתפתחה, לבין הגירוי הראשוני. עם זאת, קיימים גירויים מועדים, כגון שבר במפרק כף יד ומרפק, וכן אירועים כניתוחים של גידולים סרטניים והתקף לב, היכולים להוביל להתפתחות המחלה. ההיבט הנפשי כנראה שותף אף הוא להתפתחות התסמונת. 80% מהחולים שפיתחו את המחלה, סבלו מלחץ נפשי בחודשיים שקדמו להופעתה ובחודש לאחר שהתפתחה. עם זאת, יש לציין שלא נמצא מבנה נפשי משותף הקשור לתסמונת הכאב האזורית המורכבת. מנגנונים להתפתחות כאב עצבי למרות שהתסמונת מוכרת כבר כמאה וחמישים שנים, עדיין אין מנגנון ברור המסביר את התסמונת. מספר מנגנונים אחראים להתפתחות הכאב העצבי. כל כאב כרוני מתאפיין בהתעצמות של הכאב לאורך זמן, וזאת בשל התפתחות של רגישות יתר לכאב. מצב הרגישות יתר מתפתח לאורכה של מערכת העצבים, וכל גירוי כאב מתמשך גורם לשינויים באזור קולטני הכאב ברקמה הפגועה, בגופי התא העצבי, בחוט השדרה ובמרכזי הכאב במוח. באופן תקין, לגוף יש מנגנוני תיקון ודיכוי שמעלימים את השינויים, אחרת, היה הגוף מוסיף לסבול מכל כאב שנחווה במהלך החיים. בפגיעות עצביות המנגנונים משמעותיים הרבה יותר והשינויים נמשכים לאורך זמן. מאחר שמערכת העצבים האחראית על ההעצמה של הכאב והפסקתו בהמשך, היא הנפגעת בתסמונת, התיקון קשה יותר ולפעמים כלל לא מתאפשר.
סוכרת
תסמונות כאב שונות הקשורות לסוכרת מהוות חלק בלתי נפרד מהמחלה עצמה, תורמות לתחלואה משמעותית ומדרדרות את איכות החיים של החולים במחלה. תסמונות כאב נובעות בעיקר מפגיעה עצבית ומפגיעות שונות במערכת שרירי השלד. בסקרים שנעשו בקרב חולי סוכרת נמצא כי 20-60% מחולי הסוכרת סובלים מכאבים כרוניים שונים, שיעורים אלו גבוהים בהרבה משיעורם של כאבים כרוניים באוכלוסייה הכללית מחקר שנעשה בקרב 6,317 חולי סוכרת, מצא כי איכות החיים של חולי סוכרת הסובלים מכאב כרוני ירודה באותה מידה כמו איכות חייהם של חולים עם אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ואלו הסובלים מתת סוכר בדם נוסף על כך, בסקר אחר, שכלל כ-12,000 משתתפים חולי סוכרת, נמצא קשר סטטיסטי ברור בין דיכאון לכאב כרוני רוב החולים סובלים מכאב כרוני המפריע באופן משמעותי בפעילויות היומיומיות שלהם וחווים אותו כמעט מדי יום בעוצמה בינונית עד קשה. תסמונות הכאב השכיחות ביותר אצל חולי סוכרת הן כאבים על רקע פגיעה עצבית - קרי נוירופתיה סוכרתית, כאבים ממקור כלי דם וכאבים ממקור שרירי השלד (Musculoskeletal). מעורבות של מערכת העצבים היא הסיבוך השכיח ביותר של סוכרת. הנוירופתיה הסוכרתית נחשבת לנוירופתיה השכיחה ביותר. איזון כאבים אצל חולי סוכרת מתחיל בראש ובראשונה מאיזון הסוכרת. שיכוך כאבים של חולי סוכרת עדיין מהווה אתגר לכל רופא. קיים מבחר רחב של תרופות יעילות לטיפול בכל סוגי הכאב. ההחלטה לגבי בחירת כל תרופה מתקבלת על בסיס אינדיבידואלי, ביחס לסוג הכאב, סבילות התרופה, גיל המטופל ומחלות הרקע שלו. במקביל, מתפתחת אט אט במחקר הרפואי הגישה של טיפול משולב בשיכוך כאבים שהם מורכבים וקשים. מעורבות של מערכת העצבים היא הסיבוך השכיח ביותר של סוכרת. נוירופתיה סוכרתית נחשבת לנוירופתיה השכיחה ביותר בעולם המערבי, וגורמת לתחלואה רבה בעקבות התפתחות זיהומים וכיבים ברגליים, שעלולים להסתיים בכריתתן הקשר בין סוכרת לפגיעה עצבית מוכר כבר מהמאה ה-19: כבר בשנת 1893 סיווג Leyden לראשונה סוגים שונים של נוירופתיה: נוירופתיה כואבת (Hyperesthetic-Painful), נוירופתיה תנועתית-שיתוקית (Paralytic) ונוירופתיה של שיגשון (Ataxic) אטיולוגיה ישנם מספר גורמים העומדים בבסיסה האטיולוגי של הנוירופתיה הסוכרתית: יתר סוכר בדם (Hyperglycemia) - רמה גבוהה מדי של סוכר בדם - גורמת לעלייה בעקה החמצונית (Oxidative stress) ולהצטברות תוצרים רעילים. שכיחות הנוירופתיה הסוכרתית עולה עם משך המחלה גורמים הקשורים בחילוף חומרים - הצטברות תוצרים סופיים של סיכרור (Glycosylation), תוצרים של Sorbitol וחומרים כגון Polyol Flux, Glycation end products, וכמו כן שינויים בשומנים בדם גורמים הקשורים בכלי דם - תהליכים דלקתיים, התעבות דפנות כלי דם באנדונוירום (Endoneurial vessels), חסימות בכלי הדם ופגיעה במעטפת כלי הדם של תאי העצב ובמעטפת של כלי דם קטנים. הפגיעה בכלי דם קשורה בנזק לרשתית - רטינופתיה סוכרתית, ובנזק לכליה - נפרופתיה סוכרתית מנגנון אוטואימוני (Autoimmune) - מחקרים הראו, כי נוכחות של נוגדן אוטואימוני הינה אחד הגורמים לאפופטוזיס בתאי עצבים. תהליכים רעילים אלו משפיעים על חומרת הנוירופתיה ועל סוגיה בפגיעה בעצב מעורבים שני המנגנונים, הן זה הקשור בכלי דם והן זה הקשור בחילוף החומרים. המנגנון האיסכמי גורם לשינויים בחילוף החומרים, שמתגברים הן בגלל החוסר באינסולין והן בשל רמת הסוכר הגבוהה בדם, ושניהם מפריעים לצמיחת העצב ולריפויו. הפרעה זאת נובעת, כנראה, גם מאיבוד חלבונים נוירוטרופיים (Neurotrophic) המסייעים בתיקון ובבנייה מחדש של העצב, כגון גורם גדילה דמוי-אינסולין נוירופתיה רב-עצבית סימטרית רחיקנית (Distal symmetric polyneuropathy) תנועתית ותחושתית היא הצורה השכיחה ביותר של נוירופתיה סוכרתית. היא מתאפיינת בפגיעה מתקדמת בסיבים התחושתיים, ובהמשך יכולה להופיע גם פגיעה תנועתית. בבדיקה הנוירולוגית בשלבים הראשונים ניכרת ירידה בתחושה בצורת "כפפות וגרביים". הכאב הוא התסמין הבולט של נוירופתיה תחושתית רב-עצבית סימטרית, בין אם היא חריפה או כרונית. הכאב הוא כאב עצבי שורף, מלווה ברגישות יתר לגירוי חושי (Hyperesthesia) קשה, ויכול להיות חד ופתאומי, דוקר או דמוי זרם חשמלי. כל התסמינים הללו מחמירים בדרך כלל בלילה, ומתגברים במגע של העור עם מצעי המיטה. טיפול פרמקולוגי בנוירופתיה סוכרתית כואבת הטיפול כולל תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון, תרופות אנטי-אפילפטיות, תרופות אנטי-אריתמיות (Anti-arrhythmic drugs) ואופיואידים (Opioids)
תסמונת כאב פטלופמורלי (Patellofemoral)
היא הפרעת הברך השכיחה ביותר שנתקלים בה רופאים ראשוניים. אין בידינו הבנה מלאה של האטיולוגיה (Etiology), הפתופיזיולוגיה (Pathophysiology) והטיפול המיטבי בתסמונת זו; לכן, פעמים רבות התסמונת מהווה מקור לתסכול המטפל והמטופל כאחד. כאב פטלופמורלי הוא מונח תיאורי שנועד לתאר כאב שמקורו במפרק הפטלופמורלי. המפרק מורכב ממבנים תומכים, בנוסף לפיקה (Patella) ולעצם הירך (Femur). למעשה, מקור הכאב הוא בדרך כלל במבנים התומכים, ומסיבה זו המונח "כאב ברך אנטריורי (Anterior, קדמי)" משמש לחלופין עם המונח "כאב פטלופמורלי". תסמונת כאב פטלופמורלי היא אחת מההפרעות השכיחות בברך, ופוגעת בפעילים גופנית ובשאינם פעילים גופנית כאחד. היא אחראית ל-30 אחוזים מהפגיעות הנראות במרפאה לרפואת ספורט. 9 אחוזים מספורטאים צעירים ו-15 אחוזים מהטירונים מדווחים על כאב פטלופמורלי. השכיחות של תסמונת כאב פטלופמורלי גבוהה יותר בנשים (10 אחוזים בספורטאיות צעירות ו-7 אחוזים בספורטאים צעירים). תסמונת כאב פטלופמורלי מהווה 33 אחוזים מכלל פגיעות הברך בספורטאיות ו-18 אחוזים מכלל פגיעות הברך בספורטאים. אטיולוגיה התסמונת משנית לחוסר איזון בכוחות הפועלים על המפרק הפטלופמורלי, מה שמביא לעלייה בעומס על הרקמות הרכות סביב הפיקה, עלייה במתח על המפרק הפטלופמורלי, או שניהם גם יחד. גורמי הסיכון החשובים ביותר הם שימוש יתר, חולשת שריר ארבע-ראשי ונוקשות רקמות רכות. ברוב המקרים, חסר איזון שרירי או חולשת שרירים ייתכן, כי חולשת השריר הארבע-ראשי היא גורם הסיכון היחיד החשוב ביותר לכאב פטלופמורלי. הדיקות יתר (Tightness) של שרירים ושל רקמות רכות Lateral retinaculum הדוק מדי יוצר עומס יתר בצד הלטראלי של המפרק הפטלופמורלי. זה עלול לגרום ל-Lateral patellar compression syndrome (תסמונת דחיסת הצד הלטראלי של פיקת הברך) המהווה סיבה חשובה לכאב פטלופמורלי. שריר ארבע-ראשי הדוק פחות מסוגל לספוג אנרגיה אקסצנטרית (Eccentric), מה שאומר, שעומס זה חייב להיספג על ידי מבנים שכנים, כלומר גיד הפיקה וגיד השריר הארבע-ראשי, ובכך הם נחשפים לעומס-יתר. גמישות רצועות גמישות כללית של הרצועות נמצאה במיתאם עם כאב פטלופמורלי; אולם, קיימת עדות המציעה כי תנועתיות יתר (היפר-מוביליות) של הפיקה עשויה להיות גורם סיכון. כאב ברך אנטריורי נצפה גם ב-20–27 אחוזים מהמטופלים עם חולשה כרונית של ה-ACL, וב-48 אחוזים מהמטופלים עם חולשה כרונית של הרצועה הצולבת האחורית (להלן, PCL) בברכיים עם כשל של ה-PCL הודגם מתח מוגבר על המפרק הפטלופמורלי. אבחנה מבדלת יש להבדיל בין תסמונת כאב פטלופמורלי/כאב ברך אנטריורי לבין Chondromalacia patellae, שהיא המונח המתאר התרככות של סחוס הפיקה הנצפית במהלך ניתוח. כונדרומלציה היא ממצא ניתוחי ולא אבחנה. למטופלים רבים עם כאב ברך אנטריורי אין כונדרומלציה, ולאנשים רבים עם כונדרומלציה של הפיקה אין כאב ברך אנטריורי. בנוסף לא נמצאה קורלאציה בין דרגת הכונדרומלציה לבין חומרת התסמינים באותם מטופלים הלוקים גם בכונדרומלציה וגם בכאב פטלופמורלי.
דיקור סיני
נראה כי דיקור סיני יעיל בטיפול בכאב פטלופמורלי. אף על פי שהמנגנון המדויק לא נהיר, מניחים כי דיקור סיני מקל על הכאב על ידי גירוי סיבי עצב אפרנטים (Afferent), המעכבים את הכאב באופן מרכזי.
תסמונת התעלה הטרסלית
כאבים באזור כף הרגל, העקב והקרסול הם תלונה שכיחה בקרב הפונים לרופא המשפחה ולאורתופד. קביעת האבחנה המדויקת יכולה לעתים להיות מאתגרת עקב האנטומיה הסבוכה במקום וסמיכותם וקרבתם של גורמי כאב פוטנציאליים. האבחנה המבדלת צריכה לכלול גורמים וסקולריים, זיהומיים, אונקולוגיים וסיסטמיים. כאבים כרוניים בכף הרגל והקרסול נובעים בעיקר ממיקרו-טראומות חוזרות או לכידה של עצבים מקומיים. באופן טיפוסי האבחנה נעשית על ידי אנמנזה מפורטת של סיפור המחלה ובדיקה גופנית מדוקדקת. בדיקות רנטגן נחוצות לשלילת שברים או שינויים ניווניים. בדיקת הדמיה מתקדמת יותר ואלקטרומיוגרפיה ייתכן שיועילו כאשר האבחנה איננה ברורה דיה. הסיבות לתסמונת זו כוללות שברים באזור התעלה, גידולים, סינוביטיס של הגידים העוברים בתעלה, רגל שטוחה וגורם חיצוני לוחץ כמו נעליים. מצבים שכיחים נוספים הגורמים לבעיה בתעלה הקרפאלית הם סוכרת ודלקת פרקים שגרונית. האבחנה יכולה להיות מאתגרת. תלונות החולה לעתים מעורפלות ובלתי ספציפיות. באופן קלאסי תלונות החולה ממוקמות בחלק האחורי אמצעי של הקרסול והעקב עם הקרנה לכף הרגל. הכאב יכול להחמיר בעמידה ובזמן ביצוע פעילות ויכול לגרום להפרעות שינה. תסמונת כאב בחלק הפלנטרי והמדיאלי של כף הרגל והעקב איננה נדירה. אנמנזת כאב מעמיקה ובדיקה גופנית מדוקדקת הן המפתח לאבחנה נכונה ומדויקת. האבחנה נעשית בעיקר על ידי תשאול המטופל על אודות תחילת הבעיה, מיקומה, מה מחמיר ומה מקל, הקרנת הכאב ואיכותו, והזמן שבו הוא מופיע. לעתים ניעזר בבדיקות הדמיה המפורטות לעיל כאשר האבחנה אינה ברורה. התחלת הטיפול איננה ניתוחית ויש לשקול אפשרות ניתוחית למקרים שאינם מגיבים לטיפולים השמרניים.
כאבים בראיה סינית
ברפואה סינית יש פתגם ידוע שאומר :"Tong zi bu tong, bu tong zi tong” ובתרגום לעברית : "אם יש תנועה אין כאב ואם אין תנועה יש כאב ". רפואה סינית מגדירה כאב כמצב של תקיעות , בד"כ של אנרגיה ודם, בגוף. חדירה של פתוגנים חיצוניים כלחות, רוח וקור ,על רקע של חולשה זמנית בגוף הן הסיבות לחוסר התנועה. מספר דוגמאות להמחשה:הליכה ברוח ובקור יכולה לגרום לתפיסת צוואר,כאבי גב. חבלה גורמת לתקיעות מקומית ולכן כואב, שהייה באזורים לחים מגבירה כאב ,הטיפול מתבצע ע"י הנעה. הדרך המקובלת ביותר היא שימוש באחת או יותר מהדרכים הבאות: דיקור סיני,מוקסה, צמחי מרפא, טווינה ותזונה. מחקרים מערביים רבים הראו שהרפואה הסינית יעילה מאד בטיפול בכאב בנוסף גילו שהחדרת מחטים סיניות לנקודות מסוימות בגוף גורמות לשחרור נוירוטרנסמיטורים מסוג סרוטונין ואנדורפינים שמשמשים כמשככי כאב טבעיים. בחרתי לציין את הכאב כנושא נפרד מפני שהוא מרכזי בהרבה טיפולים, אבל כמובן ההתיחסות זהה לכאב ממוקד כגון : כאבי ראש, מיגרנה , כאב גב , כאבי צוואר , כאבי שרירים ועוד.
כאב גב
כאב גב הוא הכאב הנפוץ בעולם. כ-80% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים ממנו ברמות כאב שונות ולחלקם מדובר בפגיעה משמעותית באיכות החיים, בעלת משמעויות כלכליות והגבלה בפעילות היומיומית. כאבי גב הוא אחת הסיבות העיקריות לפנייה לרופא ובלי ספק אחת העיקריות לפנייה לרפואה סינית. מהם הגורמים לכאבי גב
• פריצת דיסק.
• כיווץ שרירים.
• היצרות חוליות השדרה.
• חוסר פעילות גופנית.
• ישיבה ממושכת.
• עודף משקל.
• שרירי בטן חלשים.
• קשת מותנית גדולה שגורמת ללחץ על העצבים הספינאלים .
כאב גב יכול להופיע על מגוון צורותיו החל מכאב חד ואקוטי עם הקרנות לרגליים ולישבן ( בלט דיסק/ פריצת דיסק) ועד לכאב כרוני, עמום שבא והולך לסירוגין. הנפוץ ביותר הינו כאב שנגרם ממתח שרירי מה שקרוי "גב תפוס", ישנם גם כאבי גב שנובעים מהקרנה של איברים פנימיים כגון הכליות, מע' העיכול ועוד. דיקור סיני הוכח מחקרית כטיפול היעיל ביותר במקרה של כאבי גב ובמחקר שנערך בקרב אוכלוסייה עם כאבי גב ופורסם במגזין היוקרתי Internal Archives of Medicine נמצא כי סדרת טיפולי דיקור סיני הביאה לירידה בתדירות כאבי הגב ולשיכוך כאב באופן מובהק, ולמעשה הטיפול בדיקור היה יעיל הרבה יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול תרופתי. דיקור סיני גורם לפיזור "התקיעות" שיוצרת את הכאב ומביא להקלה מיידית בעוצמת הכאב. על מנת לקצר את זמן ההחלמה נהוג לשלב צמחי מרפא סיניים ,טווינה, מוקסה וכוסות רוח. קיימים צמחי מרפא בעלי יכולת הרפיית שרירים, שיכוך כאב ומניעתו במצבים כרוניים. יתרון משמעותי נוסף של הטיפול ברפואה סינית הוא ההימנעות מטיפול תרופתי מזיק, מה גם שישנם אוכלוסיות שמנועות להשתמש במשככי כאבים כדוגמת קשישים(הנוטלים תרופות נוספות) או נשים בהריון.
כאבי ראש
כאב ראש הוא אחד מסוגי הכאב הנפוצים ביותר, ומהווה מקור לסבל רב ולירידה באיכות החיים . כ-30% מהאוכלוסייה סובלים ממנו בצורה כרונית, השכיחות בקרב הנשים גבוהה פי שתיים. הסיבות לכאבי הראש הן רבות ומגוונות, בין השאר נמנה:
•מתח שרירים גבוה: כשמו כן הוא, מקור הכאב הוא ממתח שרירים(לרוב באזור הכתפיים, צוואר וגב) ומתח רגשי. זהו אחד מכאבי הראש הנפוצים ביותר ומורגש לרוב בצידי הראש, מעל העיניים ומאחורי הראש.
•יתר לחץ דם(לרוב הכאב יהיה מאחורי הראש)
•כאב שמקורו בבעיות שיניים, אוזניים וכולי •שינויים ניווניים(שכיח יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת)
•גידולים סרטניים.
כאבי הראש המשמעותיים ביותר הם : מיגרנה וכאב ראש לוחץ רפואה סינית מחלקת את הטיפול בכאבי ראש לשני אופנים: מניעתי וטיפולי. מטרת השלב המניעתי היא לגלות את דפוסי ההתנהגות שגורמים את הכאב ולייעץ בהתאם, למשל, תזונה חריפה יכולה "להחריף" את כאב הראש. השלב הטיפולי מבוצע ע"י אחד או יותר מהבאים: דיקור סיני, צמחי מרפא סיניים, טווינה ותזונה סינית. הטיפול מקל באופן מידי על הסימפטומים, אך חשוב מכך הוא מטפל בשורש המחלה, למשל, מטופל שסובל ממיגרנה ומאובחן כסובל מעודף יאנג(אלו אנשים עצבניים, פנים אדומות ובאופן כללי בעלי אנרגיה רבה) יטופל ע"י צמחי מרפא בעלי אנרגיה מקררת ונקודות דיקור לשם הרגעה. מטופל שסובל מכאבי ראש בעקבות מתח שרירים- עיקר הטיפול יתבסס על טווינה ודיקור סיני במטרה לשחרר את שרירי הצוואר והעורף. דוג' נוספת בחורה שסובלת מכאבי ראש והיא בעלת אנרגיה נמוכה, מטרת הטיפול תהיה לחזק אותה על מנת להגביר את סירקולציית האנרגיה והדם לראש. הרעיון בטיפול הוא למצוא את חוסר האיזון בגוף ולטפל בו. ברפואה הסינית ישנה חשיבות למיקום הכאב למשל כאב ברכות מקושר לכבד/כיס מרה וכאב במצח מאפיין את הקיבה. רצוי להתחיל בטיפול בשלב מוקדם לפני שהמחלה הופכת "לדייר" בראש ואז משך הטיפול מתארך. הפרוגנוזה לטיפול בכאבי ראש בעזרת רפואה סינית הוא טובה מאוד.
כאבי צוואר
כאבי צוואר גורמים לפגיעה תפקודית בחיי היומיום, יש שיחוו אותו בצורה קלה ולעומתם כאלו שלא יוכלו לצאת מהמיטה ימים רבים. אין אדם שלא סבל/סובל/יסבול מכאבי צוואר, זוהי אחת התלונות השכיחות ביותר אצל האורטופד. הסיבה לשכיחות הגבוהה של כאבי צוואר נעוצה בעובדה הפשוטה שהצוואר (הצר) צריך לתמוך בראש (הגדול) ולתת לו את הגמישות הרצויה ואם זה לא מספיק, אז הצוואר מורכב ממערכת עדינה של חוליות, גידים, רצועות ושרירים שפועלים יחד במרקם עדין וכל מתיחה או "תנועה לא טובה" פוגעים במרקם זה. צוואר תפוס הוא התלונה השכיחה ביותר אצל אלו הסובלים מכאבי צוואר. צוואר תפוס בא לידי ביטוי בנוקשות בצוואר ( נוקשות שרירים ), הגבלה בתנועת הצוואר וכאב חד. לרוב הבעיה חולפת לאחר מס' ימים. רבים סובלים מכאבי צוואר באופן כרוני, יש איזשהו "טריגר" שגורם לכאב לחזור, לכן חשוב לטפל בבעיה מהשורש. כאב צוואר יכול להיגרם מסיבות רבות, הגורם מספר אחד נובע מהתכווצויות או ממתח בשרירים. סיבות נוספות לכאבי צוואר
• שפעת – כאב בצוואר המלווה בחולשת שרירים כללית.
• דלקת קרום המוח – הצוואר נעשה נוקשה מאוד, אין אפשרות להגיע עם הסנטר לגרון.
• אוסטיאופורוזיס – ירידה בצפיפות העצם.
• דלקת פרקים
• הצלפת שוט ( WhipLash ) - אופייני מאוד אחרי תאונת דרכים, מצב שבו הצוואר נע במהירות אחורה וקדימה ובכך גורם נזק לצוואר, לרוב הכאב מורגש רק לאחר מס' ימים.
• יציבה לא תקינה – החל משכיבה תוך כדי הטיית הראש לאחד הצדדים ועד לישיבה, נהיגה ויציבה במנחים שגורמים לעומס על הצוואר. תסמינים של כאבי צוואר
• כאב חד והגבלת תנועה.
• עקצוצים ונימלולים בידיים – תלונה המצריכה בירור רפואי, יכול להצביע על פגיעה בעצב.
• כאבי ראש וסחרחורות.
• כאבי גב
בסין יש משפט ידוע שאומר : איפה שיש כאב יש חסימה ולהיפך. צוואר תפוס מעיד על חסימה באנרגיה (Qi ) ובדם באזור הצוואר. יש חסימה בגלל חדירה של פתוגן לצוואר. ברפואה הסינית ישנם סוגים שונים של פתוגנים ( מחוללי מחלות כגון : רוח, חום, קור, לחות ויובש ), הוירוסים והחיידקים לא היו ידועים לסינים בעת העתיקה ( מן הסתם גם לא יכלו לראות אותם ), זו הסיבה למה אדם שהיה חשוף לרוח חזקה או לקור עז קם בבוקר עם צוואר תפוס. רפואה סינית היא בין השיטות היותר מוצלחות לטיפול בכאבי צוואר, מניסיון אישי, סבלתי מכאבי צוואר בצורה כרונית במשך מספר שנים עד שהתחלתי בטיפולי דיקור סיני וכיום הבעיה אינה קיימת עוד. לאחר בירור סיבת הכאב ושימוש בכמה מכלי האבחנה של הרפואה הסינית : אבחנת דופק, אבחנת לשון ותשאול , ניגשים לטיפול. הטיפול מתבסס על : דיקור סיני, טווינה, אלקטרו-אקופונקטורה, מוקסה ועוד.לרוב חשים שיפור משמעותי כבר אחרי טיפול אחד. צוואר תפוס משוחרר במהרה, אבל המטרה הסופית היא למנוע את חזרת כאבי הצוואר. בכדי להגיע למטרה זו נדרשים מספר טיפולים, לרוב בין 5-10 בהתאם לקצב התקדמות הטיפול. טיפים לטיפול ולמניעת צוואר תפוס
• מומלץ לישון על מזרון נוקשה, במנח צד ולהשתמש בכרית תומכת לצוואר.
• לא לחשוף את הצוואר לרוח ולקור.
• חימום האזור ע"י רטיות ומקלחת חמה עשוי להקל על הכאב.
• פעילות גופנית וחיזוק גמישותם של שרירי הצוואר.
• להימנע מישיבה ממושכת, בלי הפסקות מול המחשב.
• לעסות את הנקודה הנמצאת בין האצבע השנייה לשלישית ביד, פרוקסימלית ( קרובה לגוף ) לשתי הבליטות.