מערכת החיסון
מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות שתפקידה להגן על הגוף מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים, כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני רעלנים והתפתחות סרטן. בין מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול באופן מסונכרן ומתואם נגד פולשים זרים שמהם נשקפת סכנה לגוף. מערכת חיסון בריאה מסייעת לאדם להגיב במצבי פלישה של מיקרואורגניזמים (Microorganisms) אלימים שמקורם בדרך כלל מחוץ לגוף, או כאשר קיימת פעילות של תאים סרטניים המיוצרים מדי יום בגוף האדם. גוף האדם מכיל כ-60 טריליון תאים, מתוכם 20 מיליארד תאים הם תאי מערכת החיסון. המערכת החיסונית מוגדרת לעיתים כ"חוש השישי": היא מזהה נגיפים וחיידקים שהמוח אינו מזהה והופכת את המידע למסרים ספציפיים המגיעים למוח ומפעילים את התהליך החיסוני. מערכת החיסון עובדת בשיתוף פעולה עם מערכות הגנה אחרות בגוף. למשל, העור משמש מחסום פיזי בפני חומרים זרים ומערכת הנשימה משתמשת ב-Cilia (ריסים), ריר ושיעול כדי להיפטר ממזהמים שונים שנשאפו לגוף במהלך הנשימה. מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות (Molecules), אשר התפתחו במהלך האבולוציה של בעלי-החוליות במטרה להגן על גופם מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים (Pathogens), כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני התפתחות סרטן. בין מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול בהתאמה נגד פולשים זרים מהם נשקפת סכנה לגוף. חומר זר או פתוגן המסוגל לעורר את מערכת החיסון, מכונה: אימונוגן (Immunogen). חשיפה של מערכת החיסון לאימונוגן עשויה לגרום לסוגים שונים של תגובה חיסונית, בהתאם למאפייניו הביוכימיים של האימונוגן, אופן חדירתו לגוף וכמותו. התגובה החיסונית נחלקת לשני שלבים עיקריים, הקשורים זה בזה בקשר הדוק: שלב הכרה ושלב תגובה. ראשיתה של התגובה החיסונית בהכרה, אשר משמעותה זיהוי הפתוגן על ידי מערכת החיסון. מערכת החיסון מסוגלת לזהות באופן ספציפי ומדויק מגוון עצום, כמעט אינסופי, של פתגונים שונים, והיא מצטיינת בכושר הבחנה דק להבדלים מזעריים בין פתוגן אחד למשנהו. לאחר שמערכת החיסון מזהה גורם זר כגון מיקרואורגניזם או פתוגן אחר, בשלב התגובה, היא מפעילה כנגדו תגובה חיסונית תוך גיוס מגוון רחב של תאים ומולקולות, הפועלים יחד במטרה לנטרל את הפולש הזר או לסלקו. תגובה חיסונית זו שבאמצעותה מערכת החיסון מנטרלת או מסלקת את הפתוגן מכונה "תגובה אפקטורית" (Effector Response). מערכת החיסון עושה שימוש במנגנונים אפקטוריים רבים ומגוונים, אשר כל אחד מהם מותאם לטיפול בסוג אחר של פתוגן. מערכת החיסון מסוגלת להבחין בין "עצמי" ל-"זר", כלומר בין מולקולות ותאים השייכים לגוף עצמו לבין מולקולות ותאים ממקור זר, באופן אשר מבטיח כי התגובה החיסונית תופעל אך ורק כנגד גורמים שהם זרים לגוף. הבחנה זו בין "עצמי" ל-"זר" מכונה סבילות חיסונית Immunotolerance, והיא מהווה מנגנון חיוני שתפקידו למנוע גרימת נזק עצמי לגוף. כאשר קיים פגם או ליקוי במנגנון הסבילות החיסונית עלולות להתפתח מחלות אוטואימוניות, בהן מערכת החיסון תוקפת מרכיבים עצמיים של הגוף. אחד המאפיינים הבולטים והחשובים של מערכת החיסון, לצד יכולתה לזהות במדויק מספר עצום של פתוגנים, הוא הזיכרון החיסוני. חשיפה של מערכת החיסון לגורם זר או לפתוגן עימו היא התמודדה בעבר, מעוררת תגובת זיכרון Memory Response, מתאפיינת במהירות תגובה גבוהה ובעוצמה חזקה לכל פלישה חוזרת של פתוגן. תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול ביתר נמרצות כנגד הפתוגן, לסלקו ביעילות ולמנוע התפתחות מחלה. חיסון מולד וחיסון נרכש מערכת החיסון נחלקת לשתי מערכות משנה: מערכת החיסון המולדת, המכונה גם: חיסון מולד/חסינות מולדת (Innate Immunity), ומערכת החיסון הנרכשת, המכונה גם: חיסון נרכש/חסינות נרכשת (Acquired Immunity ,Adaptive Immunity). שתי המערכות שונות זו מזו במהותן, אך הן שלובות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום. כל אחת משתי המערכות מפעילה מנגנונים שונים אשר מעוררים, מגבירים ומייעלים את התגובה של המערכת השנייה; יתרה מכך, שתי המערכות תלויות זו בזו: רכיבים שונים של מערכת החיסון המולדת נחוצים לצורך תפקודה היעיל של מערכת החיסון הנרכשת, ולהפך. שילוב זה בין שתי המערכות מאפשרת הגנה מיטבית לגוף מפני פתוגנים. ניתן לומר כי מערכת החיסון המולדת מהווה את קו ההגנה הראשון של הגוף מפני פתוגנים, מרגע החשיפה לפתוגן ועד שמערכת החיסון הנרכשת נכנסת לפעולה. מנגנוני ההגנה הבלתי-ספציפיים של המערכת המולדת מצליחים, בדרך כלל, לסלק בכוחות עצמם את המיקרואורגניזמים והפולשים הזרים האחרים. מנגנוני החיסון הנרכש נחוצים לייעול התגובה החיסונית, בפרט כאשר מנגנוני ההגנה המולדים אינם אפקטיביים או כאשר פתוגנים מצליחים לחמוק מהם, וכן לצורך יצירת זיכרון חיסוני.
מערכת החיסון המולדת
מערכת החיסון המולדת קיימת באורגניזם (Organism) החל מן הלידה, ולמעשה אף לפני הלידה, במהלך ההתפתחות העוברית. ככלל, מערכת זו מתאפיינת בכך שרכיביה השונים פועלים באופן בלתי-ספציפי, כלומר כל תא או מולקולה השייכים אליה פועלים כנגד מגוון רחב של פתוגנים, רק על בסיס ההבחנה בין "עצמי" ל-"זר". כמו כן, מערכת החיסון המולדת היא חסרת זיכרון.
מערכת החיסון המולדת כוללת ארבעה מנגנוני הגנה עיקריים
מחסומים אנטומיים (Anatomical) ופיזיולוגיים (Physiological) המונעים או מעכבים את כניסת הפתוגנים לגוף והתרבותם בתוכו. מחסומים אלה כוללים, בין היתר, את העור והרקמות הריריות שבדרכי הנשימה, מערכת העיכול, אברי המין והעיניים; טמפרטורת (Temperature) הגוף; רמת החומציות הגבוהה בקיבה ובעור (תנאי pH נמוך)
מערכת החיסון הנרכשת
מתפתחת במהלך חיי האורגניזם עקב חשיפתו לפתוגנים, והיא מיוחדת בכך שרכיביה פועלים באופן בררני וספציפי: כל תא או מולקולה המשתייכים אליה מסוגלים לפעול כנגד פתוגן מסוים אחד ויחיד. לכן, בניגוד לתגובה החיסונית המולדת, שהיא זהה באופן עקרוני בקרב כל הפרטים המשתייכים למין מסוים, התגובה החיסונית הנרכשת משתנה מפרט אחד באוכלוסייה למשנהו בהתאם לניסיון האישי שרכש, כלומר בהתאם לפתגונים אליהם נחשף במהלך חייו. מאפיין מרכזי נוסף המייחד את מערכת החיסון הנרכשת הוא היכולת לייצר זיכרון חיסוני. מערכת החיסון הנרכשת כוללת את הלימפוציטים מהסוגים B ו-T ואת הנוגדנים (Antibodies).
מערכת החיסון בראיה סינית
רפואה סינית קיימת כבר מעל ל-3000 שנה, בתקופה שלא ניתן היה לראות חיידקים ווירוסים, אבל כבר אז הבינו שקיים איזשהו גורם פתוגני הפולש לגוף וגורם למחלות. הגורם הפתוגני הוא אחד או יותר מהבאים : רוח, קור, חום, לחות ויובש. שחושבים על הפתוגנים הללו רואים שיש התאמה מלאה לחיי היומיום. קצת דוגמאות : • שפעת – חדירה של רוח קור/חום המתרחשת לרוב בחורף, הקור מאפיין את השלב הראשון במחלה הבא לידי ביטוי בצמרמורות וכאבי שרירים והחום כבר מאפיין דרגה מתקדמת יותר של השפעת. טיפ קטן : בשלב הראשון של המחלה מומלץ להזיע על מנת " להוציא " את המחלה מהגוף. שתיית תה חם, כניסה למיטה והתכסות בשמיכה חמה יכולים לעשות את העבודה ואפילו ריצה קלה לספורטאים שבינינו. • קדחת השחת – בתקופת האביב ובחילופי עונות, זמנים בהם מזג האוויר אינו יציב ונע בין חום לקור בשילוב עם רוחות ערות. • צוואר תפוס – לא סתם הסבתא הפולנייה מבקשת לשים צעיף כשיוצאים החוצה ברוח, אחד הגורמים המרכזיים לצוואר תפוס הוא חדירת רוח לאזור הצוואר. • צינון – חדירה של לחות לגוף ובייחוד למערות האף. חולשה של מערכת החיסון היא הגורם תחלואה השכיח ביותר למספר המחלות הרב ביותר. ניתן לדמות את מערכת החיסון כצבא ההגנה של הגוף מפני פולשים. מערכת החיסון היא זו שאחראית על הוצאתם והריגתם של הווירוסים, החיידקים, הפטריות וכל מזיק אחר שקיים. היא עושה זאת בצורה מאוד מתוחכמת ומעניינת. כדוריות הדם הלבנות מתמחות ביו השאר בחיסול המזיקים. אחד נדבק ומשחרר חומר הרסני, השני חונק, השלישי מפנה את ההרוגים וכך הם נלחמים 24 שעות ביממה, כל החיים. עוצמת מערכת החיסון תלויה בשני גורמים עיקריים: כמות הנזק – שחרור רדיקלים חופשיים אשר הורסים את תאי מערכת החיסון. וויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון אשר בונים מחדש את תאי החיסון ונלחמים במזיקים. זוהי "משוואת הבריאות" שלי. ניסיון מוכיח שאיזון המשוואה, מוביל להתחסנות ולבריאות. מחלישי מערכת חיסון - משחררי רדיקלים חופשיים (רשימה חלקית): תזונה לא מאוזנת ומתועשת: חוסר שיגרה בארוחות, צום, שומן טרנס, חומרים משמרים, משפרי טעם, צבעי מאכל, אוכל מטוגן, שמן שעובר תהליכי חימום וסינון (לא כבישה קרה), עודפי סוכר וחטיפים. מתחים רגשיים- כעס, עצב, פחד,סטרס… עישון ואלכוהול. פעילות גופנית מופרזת. אוויר מזוהם. מים מזוהמים: תוספת פלואור, מתכות כבדות, חומרי דישון ממקור חקלאי, שאריות ביוב וחול. חשיפה לקרינה סלולארית וחשמלית: טלפון נייד, מיקרוגל, מוצרי חשמל (טלוויזיה, מחשב…), קווי מתח גבוה. מחזקי מערכת חיסון - נלחמים ברדיקלים החופשיים: וויטמינים ומינרלים אהבה, הומור ומצב רוח טוב. פעילות גופנית בונה – משפרת תנועת דם ומשחררת רגשית. שנת לילה שקטה (8 שעות)- מחדשת ובונה את מערכת החיסון. כפי שזה נראה, רשימת המזיקים והמחלישים ארוכה ביותר ומולה עומדת רשימה קצרה ביותר של מחזקים ומשפרי אנרגיה. המקור החשוב והעיקרי לשיפור מערכת החיסון הם הוויטמינים, מינרלים ונוגדי החמצון. חיים = אנרגיה = ויטמינים מקור הויטמינים – תזונה מאוזנת ובריאה - "הצבא צועד על קיבתו". מדענים ורופאים מאשימים יותר ויותר את התזונה המודרנית ה"ריקה" כמקור למחלות שונות, שחלקן הפכו למגיפה. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא מחלת הסוכרת מסוג 2, המתפתחת כמעט תמיד בגלל תזונה לקויה. לאורך דורות רבים, נחשבה הסוכרת מהסוג הזה למחלה של מבוגרים ואילו כיום גם ילדים, בני נוער וצעירים לוקים בה במספרים מדאיגים. לאלפי בני נוער, יש עליה חריגה של כולסטרול ושומנים בדם ואחד מכל ארבעה ילדים – שמן. אחוזי הילדים המפתחים מחלות הקשורות לכשל חיסוני ( אלרגיה, אסטמה, דלקות אוזניים, גרון ועיניים, ברונכיט, דלקת ריאות, חוסר קשב, סרטן וכו'…), עולים משנה לשנה. הסיבה העיקרית לכך היא – תזונה לקויה הגורמת לחוסר איזון של משוואת הבריאות. תזונה בריאה לתזונה בריאה, יש יתרונות רבים וחשיבותה רבה ביותר. מלבד הפחתת הסיכוי לסוכרת, פוחתת הנטייה לסבול מלחץ דם גבוה, או ללקות בטרשת עורקים, מחלות לב וסרטן. כמו כן, תפקוד הגוף משתפר, מערכת העיכול פועלת בצורה טובה יותר, הריכוז עולה, עור הפנים, הציפורניים והשיער בורקים, יש פחות נפיחויות וגזים, והתחושה הכללית טובה ומלאת חיים. על פי הרפואה הסינית, אדם שואב את האנרגיה משלושה מקורות עיקריים: תורשה – כמות ואיכות האנרגיה שכל אדם מקבל מהוריו ומשפחתו. אוויר – הנשימה הראשונה של התינוק מכניסה את הנשמה שלו לגופו ומאותו רגע תהליך הנשימה הוא חשוב מאוד להישרדות ולבנייה של אנרגיה. תזונה ושתייה. מערכת הבריאות המודרנית מחלקת את מרכיבי המזון לחמש קבוצות: חלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים. כאשר מדובר בריפוי בעזרת תזונה, רפואה הסינית מתמחה בייעוץ וכיוון תזונתי אינדיבידואלי ומחלקת את המזון לקבוצות רבות אחרות: צבע המזון – כבר אלפי שנים הסינים הבינו שצבע האוכל חשוב ובארוחה מאוזנת צריכים להיות כמה שיותר צבעים. לאחרונה, אנו עדים לפרסומות בטלוויזיה וברדיו שמדרבנות לאכול בכל יום ירקות ופרות מחמשה צבעים לפחות. הסיבה היא שבכל צבע יש ערך מוסף החשוב לבריאות האדם. לדוגמה – הצבע הירוק מורכב מכלורופיל אשר ביכולתו לנקות, להניע ולחזק את מערכת הדם. טעם המזון – חמשת הטעמים של האוכל כוללים – חריף, מתוק, חמוץ, מר ומלוח. טעם המזון חשוב ברפואה הסינית מכיוון שטעמים שונים משפיעים על האיברים הפנימיים באופן שונה. לדוגמה – מזון חריף כמו בצל ירוק משפיע על הראות ונשתמש בו למשל בטיפול בהתקררות ובנזלת. מזון מתוק כמו דובדבנים או אגוזים מחזק את מערכת העיכול, את הטחול והקיבה, אך במידה ונצרוך הרבה מידי מהם נחליש את מערכת העיכול, ניצור עודפי ליחה ונשמין. איכות המזון – קטגוריה זו תלויה באופן גידול המזון, ההשקיה, הדישון ומיקום הגיאוגרפי של הגידולים. חמשת אנרגיות המזון – חמשת אנרגיות המזון הן – חום, קור, קרירות, חמימות וניטרליות. כאשר מדובר על אנרגיות המזון, אני מתייחס לתחושה שמחולל המזון בגופנו. לדוגמה – האנרגיה של תה ירוק היא קרה, לכן לא משנה האם אנחנו שותים אותו קר או חם, בסופו של דבר התה הירוק יקרר את המערכת ולכן יעיל לשתות אותו כאשר יש בגוף תהליכים של חום, כמו שפעת, כולסטרול או דלקות שונות בגוף. תנועת המזון – למזונות מסוימים, יש נטייה "לנוע" לכיוונים מסוימים בגוף. ארבעת הכיוונים הם- מעלה, מטה החוצה ופנימה. בנוסף, יש מאכלים מעכבי תנועה ומזרזי תנועה. לדוגמה – כיוון העלים הוא מעלה, הם קלים ומקומם על הצמח הוא בחלק החיצוני, לכן נשתמש בנענע או מנטה לטיפול בחלק גוף עליון, כמו הגרון, האף או הראש. לעומתם, תנועת השורשים היא מטה, הם כבדים וגדלים מתחת לאדמה ובחלק התחתון של הצמח ולכן נטפל בעזרתם בחלק גוף תחתון כמו המותניים, מערכת המין והרגליים. איברים המושפעים מהמזון – כל איבר בגופנו מושפע מהמזון בדרך זו או אחרת, בנוסף, כל מזון משפיע על איבר אחר בגופנו. לדוגמה – נשווה בין שני סוגי ירקות אשר דומים במבנה שלהם אחד לשני אבל משפיעים כל אחד על איבר אחר: הברוקולי – הוא מניע ומקרר ומשפיע בעיקר על הכבד, בעוד שהכרוב, הוא נטרלי ומשפיע בעיקר על המעי הגס. לסיכום, התזונה היא ערך לשמירה על הבריאות וכלי טיפולי מהחשובים ביותר ברפואה הסינית. הפילוסופיה הסינית מאמינה שהדרך הבטוחה לחיים בריאים היא השילוב בין תזונה טעימה, עשירה ומגוונת לאורח חיים המאפשר זאת. אין זה אומר שאנחנו צריכים לשנות את התפריט היומי שלנו לחלוטין, אלא לתת מקום יותר גדול לערך התזונה ולהרגלי האכילה ולזכור שאחת הדרכים היעילות ביותר למניעת מחלות בטיפול באדם החולה ובשמירה על הבריאות היא בתזונה חכמה ונכונה. כעת, אנו מודעים יותר ומבינים כיצד ניתן לשפר ולחזק את מערכת החיסון, אנו מודעים יותר לחשיבות התזונה על מנת לשפר את איכות חיינו, למנוע מחלות ולנצח במלחמה שנגד המזיקים.